הפילוסופיה של היוגה
היוגה, מסורת הודית עתיקה שצמחה בחיק ההינדואיזם, משלבת זרמים רבים. היא התפתחה לפני כ- 5000 שנה כדי לתת מענה לשני כוחות הפועלים על האדם בכל מצב וזמן: הרצון להשיג טוב והרצון להשתחרר מסבל.
היוגה היא פילוסופיה מעשית שמטרתה הגשמה עצמית, השגת הטוב ושחרור מסבל.
לראשונה היוגה נזכרת בקאתה אופנישד שנכתבה לפני 2700 שנה ושם היא מתוארת כריכוז של ההכרה כאשר החושים תחת שליטה.
פרוש המילה יוגה בסנסקריט הוא איחוד. איחוד בין הרבדים השונים ביקום ובאדם לכדי אחד. זוהי הזמנה לתהליך ודרך שהאדם עושה בעולם כדי להגיע למודעות עצמית מלאה והגשמת התכלית.
הפילוסופיה של היוגה היא אוסף של הנחיות כיצד ללכת בדרך על מנת להשיג את המטרה.
הטקסט המרכזי של היוגה הוא היוגה סוטרה של פטנג'לי שהיה יוגי, פילוסוף ועורך מוכשר. פטנג'לי ערך את הידע הרב של היוגה לסוטרות מצומצמות. זהו טקסט רב עצמה שהפך לאחת משש הדרשנות בפילוסופיה ההודית.
פטנג'לי מציע דרך של התבוננות בעולם התופעות (פרקריטי) על מנת להתחבר ולגלות את המודעות (פורושה).
מדוע חשוב לנו כמתרגלים ומתעניינים בעולם היוגה לקרוא וללמוד את הפילוסופיה של היוגה?
הפילוסופיה של היוגה מכילה טקסטים רבים המנסים לתת לנו מפה של מבנה המציאות ומבנה נפש האדם בתוכה. בכך נפתח לנו צוהר מה היוגה יכולה להיות עבורנו בדרך להתפתחות והגשמה בעולם הזה. התרגול הפיזי של היוגה יהיה שלם ויאפשר גילוי, התפתחות והגשמה כאשר נעמיק בפילוסופיה ובידע היוגי.
