סוטרה 4.3 הגורם המשני אינו יוצר את השתנות הדברים אלא פועל בעקיפין. הוא לא יוצר את הבריאה יש מאין, אלא מייצר אפשרויות ברירה שונות על מנת שהדברים יוכלו להתממש, כמו איכר שמכוון את המים בנתיבים המתאימים כדי להשקות את שדותיו
סוטרה זו מדברת על כך שהחומר החולף אינו סיבת הקיום. אין הוא יוצרו של העולם החומרי, ויחד עם זאת עולם זה אינו נוצר יש מאין. האנרגיה החומרית אשר מצויה בשינוי מתמיד, נושאת בחיקה את כל הפוטנציאל וכמו בוראת צורות שונות המבטאות אותו בעולם. אנרגיה זו זורמת עם חוקי הטבע וכאשר יש תנאים מתאימים, הדברים נוצרים ומתממשים. מהו אותו כוח מניע המכוון את התממשות הדברים לכדי צורתם המוכרת לנו? כאן כוח זה מכונה "הגורם המשני". פוירשטיין מפרש גורם משני כוואסאנות או רשמים האינדיבידואלים לכל הכרה אך גם הרשמים הקוסמיים הטבועים בבריאה. אלו פועלים בעקיפין על היקום ורק פותחים נתיבי זרימה.
ניתן להסיק מכך על התפקיד שלנו בחיים האלה. תפקידנו הוא להיות הגננים של חיינו, לא לתת לוואסאנות לנהל אותנו אלא לפתוח את תעלות המים כדי לאפשר לכוח החיים לזרום דרכנו ובעולם, כשם שהאיכר פותח את תעלות המים כדי להשקות את שדותיו.
התפקיד שלנו בחיים הוא לתת את התנאים המתאימים לפוטנציאלים בחיינו כדי שיתגשמו. כל שביכולתנו לעשות הוא רק לתת את התנאים המתאימים על מנת שהפוטנציאלים שלנו יוכלו להתגשם ולשגשג. כוח החיים קיים ופועל כל הזמן כדי להתממש. איך וכמה הוא יתממש — יהיה זה בהתאם לתנאים שנספק לו. אם נחסום את כוח החיים הזה על ידי תנאים של תזונה לקויה, חוסר תנועתיות ומחסומים הכרתיים, יהיה לנו "זרם" חלש, ולא נוכל לממש את הפוטנציאלים שלנו במלואם ולהפך.
כאשר נבין רעיון זה, נתחיל להיות אלו המטפחים את הגן שהוא חיינו. ניתן למערכת שלנו תזונה טובה (פיזית ורוחנית), שינה טובה, מערכות יחסים מיטיבות, ביטחון, התמדה, קביעות בתנאים, פיתוח יכולת שליטה בתשומת הלב, הגדלת המודעות והסרת המכשולים, ועל ידי כך נוכל לממש את הפוטנציאלים שלנו.
באופן זה נהיה אחראיים על מה יפרח ומה לא יפרח בחיינו. אם קיים משהו שאנו לא רוצים שימשיך לגדול, לא נפנה אליו את תשומת הלב ולא נזין אותו, ולהפך.